ינון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל עופר שורק מיום 3.9.13 (נומר' 121160409ט) בתיק הוצל"פ 13-09156-12-0; עוד לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור. ב"כ המשיב נתן הסכמתו לבקשה להארכת מועד, ועל כן אני נעתרת לבקשה ומאריכה את המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד למועד הגשתה בפועל.

בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, קיבל כב' הרשם את בקשת המבקש לאיחוד תיקיו והכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, קבע כי תנאי לפתיחת תיק האיחוד הינו תשלום הסך של 1,500 ש"ח וכן נתן למבקש צו חיוב בתשלומים בסך של 500 ש"ח.

המבקש מלין הן על גובה התשלום הראשוני והן על צו החיוב בתשלומים החודשי, אשר לטענתו אינם תואמים את מצבו הכלכלי.

בהמשך להחלטה שניתנה על ידי ביום 16.1.14 (בבקשה מס' 1) צירף המבקש דפי חשבון משני תיקי ההוצל"פ הפתוחים כנגדו, מהם עולה כי בתיקים מעוכב סכום כולל של 7,805 ש"ח. בהחלטה מיום 26.1.14 הצעתי למבקש להסכים כי סכום זה יועבר לתיק האיחוד במקום התשלום הראשוני שנקבע, תוך שצו החיוב בתשלומים שניתן ע"י כב' הרשם יעמוד על כנו, והמבקש יחל לשלם את התשלומים בתיק האיחוד החל מחודש פברואר 2014.

המבקש הסכים להצעה כי הסכום יועבר כאמור, אך התנה הסכמתו בכך שיחל ביצוע התשלומים בחודש אוקטובר 2014 וממועד זה ישלם 100 ש"ח בלבד, הואיל ולטענתו בסכום המעוכב יש הרבה מעבר לסכום הפיגורים שצבר ממועד מתן ההחלטה (3.9.13) ועד היום.

אבהיר, כי ההצעה שניתנה למבקש הינה הצעה כוללת, ואינה נתונה למו"מ ולתנאים חדשים אותם מבקש המבקש להעלות. משלא קיבל המבקש את הצעתי, כמות שהיא, לא נותר אלא לדון בבקשתו.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש, במסמכים שצורפו בתיק זה וכן בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור אינני סבורה כי יש מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם לעניין גובה צו החיוב בתשלומים.

המבקש צירף אסמכתאות לכך שהכנסותיו הן בסכום חודשי של כ-3,330 ש"ח; ההכנסות הן מעסק קטן אותו הוא מנהל. הכנסתו החודשית של המבקש נמוכה אף משכר המינימום, ועל כן אני סבורה, כי המבקש אינו ממצה את מלוא פוטנציאל ההשתכרות שלו. בקביעתי זו אני ערה לטענותיו של המבקש בדבר מצב רפואי, ואולם העובדה שהמבקש אינו זכאי לכל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי מלמדת כי מצבו אינו קשה כפי טענתו; לו היה המבקש מוגבל הגבלה של ממש, בוודאי היה מוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי וזוכה לתמיכה מתאימה.

נתונים אלה צוינו בהחלטת כב' הרשם, והם היוו חלק מהשיקול שבמתן צו החיוב בתשלומים בסכום שניתן.

זאת ועוד, הוצאותיו של המבקש בגין שכ"ד, אחזקת מדור ותרופות, כפי שהוצהרו על ידו לפני כב' הרשם, וכפי שפורטו בהחלטה, עומדות על 1,800 ש"ח. המבקש טוען להוצאות בגין כלכלה בסכום של 1,380 ש"ח, באופן שמביא אותו למסקנה כי מידי חודש נותר בידו סך של 100 ש"ח בלבד לשם תשלום בתיק האיחוד, זאת בשעה שחישוב מתמטי מלמד כי בידי המבקש נותר סך של 150 ש"ח. עיון בשאלון שהגיש בהוצאה לפועל מלמד, כי המבקש טוען להוצאה נוספת בסך של 150 ש"ח בגין טלפון, כך שממילא לא נותר בידי המבקש, עפ"י סברתו הוא, כל סכום לתשלום בתיק האיחוד, ולא ברור מדוע מוצע תשלום – שלכאורה אין בידו – בסך של 100 ש"ח בלבד.

המסקנה העולה מכל המפורט לעיל היא שהמבקש אינו מדייק בהצהרה בדבר הוצאותיו, למצער הוצאות הכלכלה שלא הובאה אודותיהן כל אסמכתא, ובנוסף למבקש הוצאה מיותרת בנסיבות בסך של 150 ש"ח עבור טלפון. זאת ועוד, הואיל והמבקש טוען כי יש לו עסק עצמאי, לא ברור מדוע אינו כולל את ההוצאה בגין טלפון בהוצאות העסק, אלא מצהיר עליה בנפרד בבקשתו.

יצמצם המבקש הוצאותיו החודשיות בגין כלכלה, ויוכל לעמוד בצו החיוב בתשלומים שניתן לו, אשר לנוכח חובותיו (מעל 50,000 ש"ח) מהווה תשלום חודשי זעום לנושיו.

התוצאה היא כי אני דוחה את הבקשה לשינוי צו החיוב בתשלומים. יחד עם זאת, אני מורה, כי במידה והמבקש יודיע, בתוך 14 יום מהיום, לרשם ההוצאה לפועל כי הוא עומד על בקשתו לפתיחת תיק האיחוד, תפעל מזכירות ההוצאה לפועל לפתיחת תיק האיחוד כמבוקש, יועבר הסכום המעוכב בשני תיקיו (7,805 ש"ח) לתיק האיחוד ויבוא תחת התשלום הראשוני שנקבע כתנאי לפתיחת תיק האיחוד וכן תחת פיגוריו של המבקש, והמבקש יחל בתשלומים בתיק האיחוד ביום 10.3.14.

לא יודיע המבקש דבר לתיק בתוך המועד הנ"ל, הרי שכל זוכה בכל אחד משני תיקיו יוכל לעתור לשחרור הכספים המעוכבים והעברתם אליו, וכב' הרשם המטפל ידון בבקשה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ד, 30 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: